• רחלי שנדרובסקי

חמישה אלמנטים של פרוייקט המקדם תוכנית לימודים

עודכן ב: 30 יול 2019


מטרתי בכתיבת פוסט זה, לשכנע אתכם, מורות ומורים יקרים, שלא רק ש- PBL הינו מהלך נכון ומתאים ללמידה במאה ה-21, אלא שהוא גם לא "מתנגש לכם" בתוכנית הלימודים.

בין אם את מורה בתיכון שמכינה את התלמידים לבגרות במדעים, ובין אם אתה מורה לשפה בבית ספר יסודי שמודאג מהמיצ"ב, אנסה להראות כיצד כאשר PBL נעשה נכון, תוכלו להעמיק את הלמידה של תלמידכם ולקדם את הישגיהם.

כמובן שתמיד כאשר ההוראה נעשית בצורה שחווית הלמידה של התלמידים היא עמוקה ויסודית, ישנם שיקולים של איכות לעומת כמות. כמה פעמים שמעתם את המורה להיסטוריה מקטר שלא הגיעו לעמוד הנדרש בספר? או את המורה לחשבון מסבירה להורים מדוע התלמידים לא באותו "קצב" כמו הכיתה השניה?

גם כאשר מתכננים יחידת הוראה בשיטת ה- PBL, הדגש הוא על איכות הלמידה ולא על "הדבקת קצב". בכל זאת, אני מאמינה שעם תכנון נכון ונקיטה בפרקטיקות הוראה מיטביות, אפשר גם לעמוד מול הלחצים החיצוניים של המערכת.

הרשימה הבאה מהווה את היסודות העקרוניים של הוראת PBL מיטבית, שיאפשרו לכם לתכנן יחידת PBL התומכת בתוכנית הלימודים שלכם.

1. תכנון. תכנון מוקדם של יחידות הלימוד יחסוך לכם זמן בהוראה עצמה. הרבה פעמים אני נתקלת במורות שאומרות על PBL "מאוד הייתי רוצה ללמד ככה, אבל אין לי זמן". תגידי, את לא מתכננת מערך שיעור? אם התשובה היא לא- אז זה נושא לפוסט אחר. בהנחה שאתם רגילים לתכנן שיעור כמו שצריך, אתם בטח מכירים את ה"אטרף" של הלילה לפני, כשאתם במירוץ למצוא איזו פתיחה פיקנטית לנושא משעמם והקול הפנימי הביקורתי שלכם אומר- למה לא תכננתי את זה קודם?!

אז בתכנון פרוייקט, הרבה זמן מושקע לפני תחילת הפרוייקט. אי אפשר אחרת.

התכנון הוא גם של יחידת הוראה ולא של שיעור אחד, כך שמכוח המציאות המורה מחוייב לתכנן לטווח ארוך. זוהי פרקטיקה מיטבית גם בהוראה לא פרויקטאלית. אני מאמינה שמי שמתנסה בתכנון לטווח ארוך בהוראה פרויקטיאלית, יתחיל ליישם את השיטה בשאר יחידות ההוראה שלו. כיצד תכנון לטווח ארוך יקדם את תוכנית הלימודים שלך? ברגע שאת לא מתכננת משיעור לשיעור, ההוראה תהיה מדויקת יותר וההספק יהיה יותר טוב.

בתכנון פרויקט מתחילתו ועד סופו אני משתמשת בטבלת תיכון פרויקט שתרגמתי ממכון Buck Institute. תוכלו לראות דוגמא לחלק מהטבלה בצילום למטה.


2. היכרות מעמיקה של תוכנית הלימודים לעומק ולרוחב. בתחילת השנה/המחצית, עשו את התרגיל הבא: היכנסו לתיק תוכניות הלימודים שלכם בכל המקצועות, וערכו רשימה של כל המטרות האופרטיביות ( בהמשך יבוא פוסט המפרט מהן מטרות אופרטיביות ואת חשיבותן) ומיומנויות התוכן שיש לכם. כתבו כל מטרה על פתקית נפרדת. פרשו את הפתקיות על השולחן וחפשו קשר בין המיומנויות השונות והנושאים השונים. כך נולד פרוייקט שהוא בין- תחומי, מעניין ועונה על דרישות תוכנית הלימודים.


3. הערכה מעצבת ותכנון לאחור. מה הם היעדים הנדרשים אליהם צריכים להגיע התלמידים בסוף היחידה? אל תחכו לסוף יחידת הלימוד או הפרוייקט לשאול את השאלות האלה! מורה טוב יבנה את כלי ההערכה או את המחוון בתחילת יחידת ההוראה או הפרוייקט ולא בסופו. כמוכן, חשוב לתת לתלמידים שלכם כמה שיותר הזדמנויות במהלך היחידה להתנסות במיומנויות אליהן יידרשו במטלה הסופית. אנחנו אף פעם לא רוצים להגיע למצב שהתלמיד נדרש להפגין מיומנות בפעם הראשונה במטלה הסופית! לדוגמא: נניח ואתם מורים לאזרחות. תוכנית הלימודים דורשת מאיתכם ללמד על חוק השבות וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. החלטתם שדרך מעניינת ללמד נושאים אלו יהיה סביב הנושא האקטואלי של מסתננים בלתי חוקיים לישראל. השאלה הפורייה תהיה: "האם מדינת ישראל מחוייבת לקלוט פליטים מסודן?".

התוצר יהיה דיבייט.

עכשיו אתם צריכים לחשוב: מהן מטרות התוכן וההישגים אותם אמדוד בסוף הפרוייקט, וכיצד אתן לתלמידים הזדמנויות להתנסות במיומנויות אלו במהלך הפרוייקט ולא רק בסופו?

דאגו לייצר מחוון המפרט מהם התבחינים אותם התלמיד יהיה חייב להראות על מנת שתדעו שהשיג את היעדים.

תבחינים יכולים להיות: משלב לשוני גבוה בזמן הדיבייט, שימוש במילים מקצועיות מהתחום (חוק יסוד, חקיקה, חוק השבות וכו'), טיעון מנומק בעד או נגד קליטת פליטים, וכו'.


עכשיו, בחרו את אחד התבחינים. ניקח לצורך העניין את התבחין "טיעון מנומק בעד או נגד קליטת פליטים". קודם כל, נפרק אותו לשניים: 1. היכולת לטעון טענה מנומקת (מטרת מיומנות אופרטיבית) 2. הבנת הנימוקים בעד ונגד קליטת פליטים (מטרה של תוכן).

עכשיו נתכנן מספר הערכות מעצבות שיהוו עבורנו ועבור התלמידים אבני דרך במהלך הפרוייקט, על מנת לעצור רגע ולבדוק אם הם בכיוון הנכון לפני שמגיעים לסוף הפרוייקט.

ניקח שוב את הדוגמא של הפרוייקט באזרחות. ניתן לתלמידים מספר הזדמנויות להתנסות בכתיבה טיעונית ובטיעון בעל פה. אפשר לעשות זאת גם עם נושאים שאינם קשורים מבחינת תוכן, על מנת לבודד את המיומנות של הטיעון ולשפר אותה. אפשר להקדיש שיעור אחד ללמידה על מבנה של טיעון. לאחר מכן נבקש מהתלמידים לכתוב טיעון קצר בעד או נגד נושא מסוים. נבקש מהתלמידים לתת אחד לשני משוב מקדם על הטיעונים של חבריהם. בשיעור הבא נתנסה שוב בהצגת טיעונים בנושא אחר. הפעם נעשה זאת עם משוב כתוב של המורה. המשוב יינתן בצמוד למחוון המתאר תבחינים של טיעון טוב.


על מנת לוודא שהתלמידים הבינו את מטרת התוכן, אפשר לתת בוחן קצר או לבקש מהתלמידים להגיש סיכום לאחר שהקשיבו להרצאה שלך (לא צריך לפחד מלמידה פרונטלית במינון הנכון!) או שקראו את הפרק בספר בעצמם. כמובן שתמיד ניתן משוב על ההערכה המעצבת (הבוחן/הסיכום/הטיעון בע"פ וכו') על מנת שהתלמידים יוכלו להמשיך ולהשתפר לקראת התוצר הסופי. ככל שהתלמידים פחות מופתעים כשהם ניגשים לבצע את המטלה הסופית- כך ההצלחה שלנו כמורים גדולה יותר.

מורה טוב אינו "מתקיל" תלמיד בכלי הערכה שאף פעם לא ראה, אלא נותן לו הזדמנויות רבות להכיר את הכלי ואף להפוך למקצוען.

בתמונה הבאה רואים תלמידים מחברים חלקי פאזל שיחד מרכיבים תבחינים של מחוון. פעילות זו מומלצת על מנת לתת לתלמידים הזדמנות להכיר את המחוון בדרך חוויתית.


4. חלוקת תפקידים חכמה. אחת המיומנויות החשובות עבור התלמידים בעבודה פרויקטאלית היא עבודת הצוות. היכולת לעבוד בצוות בשיתוף פעולה אינה מובנת מאליה, וכך גם היכולת של המורה לזהות הרכבים טובים של קבוצה ולחלק תפקידים נכון- אינה מובנת מאליה.

אל תעשו את הטעות הבאה: אף פעם אל תחלקו תפקידים בצורה שלא תחייב את כל חברי הקבוצה ללמוד תוכן ומיומנויות שמבחינתכם ומבחינת תוכנית הלימודים הם הכרחיים.

למה הכוונה? אם אחת ממטרות הפרוייקט היא שהתלמידים יערכו סירטון- אל תתנו לילד אחד את תפקיד העריכה! הרי זו מטרה מרכזית של הפרוייקט וכולם צריכים לרכוש אותה. תנו תפקיד אחר כמו "אחראי לאיכות הסאונד". ילד זה יקבל תפקיד שייחודי לו ויגרום לו מוטיבציה וביטחון עצמי- הרי יש לו תפקיד חיוני בהפקת תוצר איכותי. ומצד שני, התפקיד עדין לא פוטר את שאר התלמידים מעריכה של הסרטון.

דוגמא נוספת: אם אחת מהמטרות האופרטיביות של הפרוייקט היא: חיבור וחיסור שברים עשרוניים, והתוצר הוא תוכנית עסקית המתארת חישוב הוצאות לעומת הכנסות בשקלים, אל תתנו תפקיד לילד של "מנהל חשבונות"- זה הרי מגוחך ופוטר את שאר הילדים מהשגת המטרה המתמטית.


תנו לילדים תפקידים שמצד אחד אותנטיים לעולם האמיתי אך מצד שני מתאימים למטרות הלימודיות. תפקיד שיכול להיות מתאים במסגרת פרוייקט יכול להיות "אחראי שיווק" או "דובר הארגון". מצד שני- יכול להיות ששיווק בכלל לא נמצא במטרות שלכם ורק יסיח את התלמיד לדברים לא רלוונטיים שכלל לא תומכים בתוכנית הלימודים. ויכול להיות מהצד השני של המטבע- שיכולת שיווקית נמצאת גבוה במטרות הפרויקטאליות שלך וזוהי מטרה שאת רוצה שכל הילדים ישיגו! הכל חוזר למטרות- תפקיד יכול להיות מעולה או קטסטרופלי.


המשוואה היא פשוטה: תפקיד טוב הוא תפקיד שיהווה מראה ובקרה לאיכות התוצר עבור שאר הקבוצה. תפקיד לא טוב הוא תפקיד שנותן לילד אחד אחראיות ולשאר הילדים פטור מהישג יעד שהוא מרכזי לפרוייקט.

5. למידה עצמאית ושיטת הג'יגסו. דרך נוחה ויעילה שתומכת בעיקר בהספק של מטרות תוכן (לא במטרות של מיומנויות- בהן כל תלמיד צריך להתנסות בעצמו) היא שיטת הגי'גסו. בשיטה זו על כל תלמיד או קבוצת תלמידים ללמוד נושא מסוים לעומק ולהכין עליו פרזנטציה לעמיתיו. הפרזנטציה יכולה להיעשות אחר כך בשני אופנים: או במליאת הכיתה, או בקבוצות הטרוגניות בהן כל ילד מציג על נושא אחר לעמיתיו בתורו. כך לדוגמא, כמורה לגיאוגרפיה בכיתה ה' הייתי צריכה "להספיק" ללמד על 5 מדינות שונות באגן הים התיכון. אם הייתי מלמדת בשיטה פרונטלית, היה לוקח כחודש וחצי-חודשיים. במקום זה, בחרתי לחלק את הכיתה לקבוצות וכל קבוצה הייתה צריכה לחקור מדינה אחרת ולהציגה אח"כ למליאת הכיתה. במקום להשתמש בזמן השיעור להרצאה שלי, נתתי לילדים לחקור, לקרוא ולהכין מצגת. כך צמצמתי את הזמן עבור פרק זה בספר בכשליש, מה שהשאיר לי זמן לפרוייקט. כמובן שייעול זמני כמורה זו מטרה נשגבת, אך ההישג הגדול יותר הוא שלמידתי את התלמידים שלי איך להיות לומדים עצמאיים!



©2018 by L'Chaim Foods. Proudly created with Wix.com