• רחלי שנדרובסקי

סדרת פרוייקטים מוצלחים: פרוייקט #2: "מחיר החיים"

עודכן ב: 31 יול 2019

#ביןתחומי #אתיקה #PBL #הלכה #תיכון

תקציר: החוסר הבינלאומי באיברים להשתלה יוצר פער בין הצורך באיברים והזמינות שלהם. התלמידים יכתבו מאמר דעה אישי שעונה על השאלה - האם יהיו מוכנים לחתום על כרטיס תרומת איברים. כמוכן, התלמידים יפיקו קמפיין ואירוע שמטרתם לרתום את הקהילה להיות מעורבים במציאת פתרון לבעיית הסחר באיברים.


במאמר זה, אנסה לתת לכם טעם משלבי הפרוייקט ומאבני הדרך המשמעותיים. אשלב תמונות וסרטונים המתעדים את תהליך הטיוט והתוצרים. לחצו על הקישורים על מנת לקבל משאבים ליחידה זו.


דוגמא לתוצר (צפייה מומלצת!): סרטון שהכינה תלמידה בשלבים ההתחלתיים של הפרוייקט שמטרתו היה להסביר את הקשר בין סחר באיברים לבין תרומת איברים. התלמידה העלתה את הסרטון לעמוד הפייסבוק של הקמפיין שהיא והקבוצה שלה יצרו להעלאת המודעות בנושא סחר באיברים:



פרוייקט "מחיר החיים" נבע מקורס אתיקה רפואית והלכה שלימדתי בתיכון היהודי- פלורליסטי "קהילה" שבפאלו אלטו. הקורס עסק בהתייחסות ההלכתית, המדעית והאתית לנושאים הקשורים לסוף החיים כמו: טיפול בגוסס, המתת חסד, תרומת איברים מן החי ומן המת, כשמוקד הקורס דן בשאלה הנתונה במחלוקת של תרומת איברים מן המת ובשאלה "האם מוות מוחי הוא מוות?". כמובן שמטרתי בלימוד נושאים אלו לא היה לשכנע את התלמידים בצדקת עמדה אחת או אחרת, אלא לתת להם את הכלים להגיע להחלטה בעצמם, לאחר חשיבה ביקורתית המתחשבת בכל המורכבויות והנואנסים של הטקסטים היהודיים, היתרונות והחסרונות האתיים והידע המדעי. הקורס, שלימדתי אותו שלוש שנים, היה מרתק, גם עבור תלמידים ללא רקע יהודי או דתי. מצד שני, זיהיתי "חור" בתוכנית הלימודים שלי, ושאלה שלא הייתי בטוחה בתשובה אליה:


עד כמה הידע העיוני שהתלמידים צוברים בקורס תורם להם בבואם לרגע המעשי של חתימה על כרטיס תורם?

בעיה אותנטית #1

השאלה עוד יותר התחדדה בהתחשב בהקשר בו לימדתי את הקורס: תלמידי כיתות י"א ו י"ב בקליפורניה שזה עתה לומדים לקראת מבחן התיאוריה שלהם, בבואם לקבל רשיון נהיגה יצטרכו לסמן "V" אם ירצו להיות במאגר התורמים של קליפורניה. בשונה מישראל, בה החתימה על כרטיס אדי דורש מאמץ אקטיבי, בקליפורניה ובארה"ב בכלל כל אזרח צריך להתמודד עם ההחלטה להיות תורם או לא כשניגש לקבל רשיון נהיגה. בקליפורניה אפשר לקבל רשיון כבר בגיל 17, כך שהשאלה לחתום או לא עבור תלמידי הייתה מאוד רלוונטית.


מי שנרשם להיות תורם מקבל סימון של נקודה ורודה על רשיון הנהיגה שלו

מראיונות עם תלמידי שלמדו את הקורס, הבנתי שלמרות שבסיום הקורס הם יכלו להסביר את הטיעונים בעד או נגד חתימה, כשהגיע זמנם לחתום במשרד הרישוי חלקם נמנעו מחתימה מתוך חוסר החלטיות וחוסר נוחות לגבי עמדתם בנושא, ולא מתוך עמדה נחרצת בעד או נגד. תלמידה אחת סיפרה כי לאחר הקורס היא השתכנעה באופן אישי כי היא רוצה לתרום איברים והיא ניהלה שיחה מעניינת עם אמה סביב השולחן בארוחת הערב. אמה ביטלה כלאחר יד את כל הסבריה הלוגיים המחזקים את טענתה כי לפי היהדות מצווה לתרום איברים, במשפט מוחץ אחד: "מה פתאום, ביהדות אסור לתרום איברים, חד וחלק".


חוסר היכולת של התלמידה להעמיק את השיחה ולקדם את טענתה מול טענות אימה עשו בי רושם: הידע העיוני שידעתי שהתלמידה הפנימה ברמה האינטלקטואלית, לא שירת אותה בשעת מעשה.

בעיה אותנטית #2

עוד "חור" שזיהיתי בקורס היה דרך הצגת הנושא של סחר באיברים. הנושא של סחר באיברים נלמד כ"כוכבית" או כלאחר יד בסוף הקורס, כתוצאת לוואי מבעיית החוסר באיברים. התלמידים צפו בסרט דוקומנטרי על הסחר באיברים וכך נחשפו לעוד נדבך לנושא המאוד מורכב של תרומת איברים והשפעותיה הרבות.


לאחר שהתעמקתי בשיטה הפדגוגית של למידה באמצעות פרוייקטים, ובדגש על למידה רלוונטית הקשורה לעולם האמיתי (Real World Learning), הבנתי כי ישנה הזדמנות מפוספסת הטמונה עמוק בתוך תוכנית הלימודים שלי ללמידה על העולם האמיתי. הבנתי שבמקום ללמד את היחידות על פיקוח נפש, תרומת איברים מהחי, מוות מוחי, תרומת איברים מהמת וסחר באיברים בצורה לינארית,


אהפוך את הסדר ואתחיל מפרוייקט בו השאלה הפוריה היא "איך נוכל להציע או לעצב פתרון לבעייה העולמית של סחר באיברים?".

פרוייקט נולד...

כדי לענות על שאלה זו התלמידים יצטרכו לשאול שאלות נוספות כמו: מה גורם לסחר באיברים? מהן הדרכים האחרות להשיג איברים? מדוע אנשים בכל העולם (ובמיוחד בישראל ובקהילה היהודית) נמנעים מלתרום איברים? מהן הסכנות הכרוכות בתרומת איברים מן החי? כיצד ניתן לתרום איברים מהמת? מה ההבדל בין מוות מוחי למוות לבבי? ועוד. שאלות אלו יובילו אותם לנושאי הקורס שבדרך כלל הייתי מלמדת בצורה פרונטלית לפני הנושא של סחר באיברים. רק שכאן הם יצטרכו לדרוש ממני את התשובות, מתוך צורך שעולה, במקום שאני "אאכיל" אותם באינפורמציה.


לדרך זו של צריכת החומר ע"י התלמיד קוראים "Just in time learning" והיא מהווה פרקטיקה מרכזית ב- PBL.

כשהתחלתי לתכנן את הפרוייקט, להלן המטרות שציפיתי שהתלמידים ישיגו בתום הפרוייקט:


מטרות תוכן ומיומנויות:

התלמידים....

  • יזהו וינתחו מקורות הלכתיים, מדעיים וחוקיים ביחס לנושאים הבאים: מוות מוחי, תרומת איברים, טיפול פליאטיבי בחולה, טיפול בגוסס, טיפול וקבורה של המת ללא חלק מאיבריו, דיני פיקוח נפש.

  • יאתרו מקור ראשוני לצורך חקר של שאלה אתית

  • יכתבו חיבור מידעי תוך כדי שימוש במקורות מדעיים והלכתיים

  • יעלו וישוו יתרונות וחסרונות בנוגע לשאלה אתית רפואית

  • ישאלו שאלות מדעיות, אתיות, חוקתיות והלכתיות בבואם לנתח דילמה אתית-רפואית.

מטרות הרגלים של המאה ה-21:

  • הפעלת חשיבה ביקורתית בכתיבת מאמר עמדה

  • זיהוי הצורך להביא מומחים וארגונים חיצוניים ותיקשור עמם על מנת ליצור שיתוף פעולה יעיל אשר יעשיר את הפרויקט

  • שיווק הקמפיין לקהל מקוון

  • תקשורת עם קהל יעד למטרת בקשה ספציפית (הזמנה לאירוע / לתרום)

התוצר הסופי:

תוצר קבוצתי: קמפיין במדיה החברתית במהלך הפרוייקט הכולל ארוע התרמה + ארוע קהילתי (התלמידים היו צריכים לבחור באלו ארגונים לתמוך במהלך הקמפיין והיו צריכים ליצור מטרות לארוע הקהילתי ולארגן אותו).

תוצר אישי: חיבור טיעון בו התלמיד/ה יסביר מדוע בחר/ה לחתום או לא לחתום על כרטיס תורם, בשיתוף מקורות מדעיים, אתיים והלכתיים.

התלמידים הזמינו ארגון חיצוני ששלח מתנדבת שדיברה על ביתה שתרמה את איבריה לאחר מותה. הם העמידו עמדת מחשבי בה תלמידים ומורים שירצו יוכלו להירשם למאגר התורמים לאחר הארוע


ארוע מקדים:

התלמידים צפו בסרט "סיפורי סחר איברים" (Tales from the Organ Trade) המתעד את הדילמה האתית שגורמת לאנשים לחפש איברים בשוק השחור ובטריילר של "קשה להאמין" (Hard to Believe) המתעד בעיה של קצירת איברים בסין. צפייה בסרטים שימשה כאירוע כניסה במטרה לחשוף את התלמידים לבעיה של סחר באיברים וקצירת איברים.


הרציונל לצפייה בסרט המלא "סיפורי סחר איברים" היה שתלמידים יפתחו אמפתיה לאלו הממתינים ברשימת ההשתלות ולהבין מה מניע אנשים לחפש איבר בשוק השחור.

הרציונל לצפייה רק ​​בטריילר של "קשה להאמין" הוא 1) יש פחות נתונים זמינים לגבי קצירת איברים בסין, מפני שהיא עדיין תחת חקירה 2) הבעיה האתית שבקצירת איברים היא הרבה יותר מובנת לתלמיד. הסרט הראשון מספק דילמה אתית של "שטח אפור", המשרתת את התלמידים בפיתוח החשיבה הביקורתית שלהם ויכולתם לראות צדדים רבים כאשר חושבים על שאלה אתית. סיבה מעניינת נוספת לכך שצפייה ב"סיפורי סחר איברים" היא חשובה, היא תיאור התפקיד של ישראל בטבעות סחר האיברים הבינלאומיים. זה הביא את הנושא קרוב יותר לליבם של תלמידים רבים וגרם להם לשאול את השאלה, מדוע ישראל, אשר מסמלת לרבים מהם "אור לגויים", מעורבת ברשת פלילית זו?

לאחר צפייה בסרט, התלמידים שאלו שאלות הבהרות על מה שהם ראו, וערכנו דיון קצר שבו הם שיתפו את התגובות הראשוניות שלהם ואת המחשבות. לאחר מכן התבקשו התלמידים לכתוב חיבור רפלקטיבי שיהווה הערכה מעצבת כדי להעריך את הבנתם את הבעיה של סחר וקצירת איברים. כחלק מהדרישות למאמר הם התבקשו לחקור ולהגדיר במילים שלהם את המונחים "סחר באיברים" ו"קצירת איברים" ולהסביר את ההבדל. הדרישות של החיבור היו: 1. תאר/י את הבעיה; 2. תאר/י את תגובתך הרגשית והאינטלקטואלית למה שראית; ו 3. הצע/הציעי פתרונות ראשוניים לבעיה.


המאמרים של התלמידים הוערכו על ידי המחוון להערכת כתיבת רפלקציה הכולל את הקריטריונים הבאים: 1) הבנת התוכן 2) מקוריות (הבאת הקול והדעה של התלמיד בקשר לנושא המדובר) 3)חשיבה ביקורתית ו 4) שמירה על כללי הדקדוק, תחביר ולשון (למחוון, ראו כאן).

התלמידים חלקו חלק מהמסקנות שלהם עם הכיתה לאחר שכתבו את חיבוריהם. לקבלת דוגמה של עבודת תלמידים (באנגלית), ראו כאן.



הצגת השאלה הפוריה ויצירת רשימת "צריך לדעת":

לאחר שהתלמידים הגישו את הרפלקציות שלהם ודיברנו על זה בכיתה, הצגתי לתלמידים את השאלה הפוריה: "כיצד נוכל להציע או לעצב פתרון לבעייה העולמית של סחר באיברים?". השאלה משאירה הרבה מקום לפתרונות של התלמידים ואינה מציעה פתרון נתון מראש.

הסברתי לתלמידים שלפני שיוכלו להתחיל לענות על השאלה, עליהם ליצור רשימה של שאלות משנה, או "רשימת צריך לדעת".


תלמידים ערכו רשימת פתרונות לבעיית הסחר באיברים בזוגות לפני שהתכנסנו שוב למליאה

בזוגות, התלמידים ערכו סיעור מוחין והעלו כמה שיותר שאלות. לאחר מכן התכנסנו למליאה והתלמידים עבדו בשיתוף פעולה כדי ליצור רשימה של "צריך לדעת" כיתתית. לפני כתיבת הרשימה הכיתתית הם למדו כיצד לשאול שלושה סוגים של שאלות- מוסריות/אתיות, מדעיות וחוקיות/הלכתיות תוך שימוש בניסוח נכון: "האם צריך" עבור שאלות מוסריות/אתיות, "איך" או "מה" עבור שאלות מדעיות, ו"האם זה חוקי" או "האם זה הלכתי" עבור שאלות חוקיות והלכתיות. למערכי שיעור מצוינים על ניסוח שאלות אתיות, מדעיות וחוקתיות ראו את נספח ה- NIH לתוכנית לימודים בביואתיקה כאן.



בחירה וביטוי אישי

למרות שהתבנית עבור התוצרים הקבוצתיים נקבעה מראש, התוכן היה פתוח. הם היו יכולים לבחור בכל מיני מיזמים במסגרת הקמפיין והארוע כמו: מגבית כספים לארגון המונע סחר באיברים, מחקר מדעי הפורץ דרך ביצירת איברים סינטטים להשתלה וכו' או קמפיין וארוע שמטרתם להסביר לקהל את בעיית הסחר באיברים ולתת להם את האופציה להירשם כתורמים על מנת לסגור את הפער בין החסר באיברים והצורך בהם (כמובן בלי לכפות על אף אחד לחתום על כרטיס, אלא לתת להם את המידע על מנת שיבחרו בעצמם).

במסגרת הפקת האירוע והקמפיין ניתנו תפקידים שונים המתאימים לתלמידים שונים: אחראי תוכן, עורך, שיווק, אחרי תקשורת מול הקהילה וכו'.




תלמיד כותב ביקורת לרעיונות של חבריו לפתרון הסחר באיברים


חקר ממושך

התלמידים עיצבו את חווית הלמידה שלהם באמצעות מענה על שאלות ה"צריך לדעת" שיצרו בתחילת הפרוייקט והשאלות שהתווספו במהלך החקר. שיטה זו של למידה קשה עבור המורה, שכן החקר של התלמידים לפעמים מוביל למקומות שלא תמיד תואמים את מטרות הלמידה שלי. מה שעזר לי היה לתת לתלמידים את המסמכים הבאים שהיוו אמות מידה ואבני דרך של מיומנויות ותכנים שיש ללמוד בכל היחידה:


1. מדריך הלמידה של התלמידים - התלמידים שמרו את המדריך בשמרדף השער של קלסר הפרוייקט שלהם והשתמשו בו כדי להעריך את התקדמות שלהם מבחינת מיומנויות ומבחינת כיסוי התוכן.


2. כדי לעקוב אחר הלמידה שלהם של תוכן, יצרתי מסמך של שאלות המכסות את כל המידע שעל התלמידים לדעת כתוצאה מהחקר שלהם. עם התקדמות החקר, הייתי מבקשת מהתלמידים לענות על מספר מסוים של שאלות ולהגיש אותם כהערכה מעצבת.



טיוטות מרובות

התלמידים השתמשו בביקורת עמיתים כדי לדייק את העבודה שלהם, כמו גם פרוטוקולים ספציפיים (Charette). זה היה מדהים לראות איזה הבדל גדול באמצעות פרוטוקולים אלה שנעשו עצמית של התלמידים מכוונות ומוטיבציה. מורה שהגיעה לצפות בתצוגת הסטודנטים אמר לתלמידים: "מה שאתם עושים זה מדהים .. אתם מציגים את הרמה הגבוהה ביותר של הטקסונומיה של בלום".

כדי לעזור לגבש את קהל היעד שלהם, ואת המדיה החברתית שלהם ואת מטרות האירוע, התלמידים התייעצו עם מומחה - מומחית השיווק בבית הספר שלנו.


האחראית לשיווק מטעם בית הספר עשתה שיעור לתלמידים על זיהוי המטרה, קהל היעד ושלבים להגעה למטרה



תלמידים מקבלים משוב מהמורה לאנגלית על הפרזנטציה שלהם לאירוע הסופי:




רפלקציה שלי על הפרוייקט


רלוונטיות - היישום של העולם האמיתי של הפרוייקט סיפק לתלמידים חווית למידה עשירה וגרם להם להיות מונעים עצמית. כתיבת החיבורים האישיים על החלטתם לחתום או לא לחתום על כרטיס תורם איברים היתה ככל הנראה התוצאה המשמעותית ביותר מבחינת הרלוונטיות שהם מצאו בחומר. התלמידים הוכנסו למצב שבו הם היו צריכים להחליט אם הם הולכים לחתום על כרטיס תרומת איברים ולהצדיק את התשובה שלהם על סמך התוכן שלמדו במהלך הסמסטר.


האירוע סיפק להם הזדמנות לקחת בעלות וגאווה בלמידה שלהם, ולראות את עצמם כמומחים עם תוכן בעל ערך שיכולים לחלוק עם עמיתיהם. הם גם הוכנסו למצב בו היו צריכים לנסות לשכנע את עמיתיהם לגבי משהו שקרוב לליבם.


קמפיין מדיה חברתית - ההנחה שלי שפייסבוק יהווה כלי תקשורת חברתית רלוונטי, הייתה מוטעת. התלמידים שלי בעיקר תקשרו עם עמיתהם באמצעות snapchat. על כן, היכולת שלהם להביע את עצמם בכתב בצורה המתאימה ל- Facebook הייתה נמוכה ממה שציפיתי והם לא עמדו בציפיות ליצירת קמפיין מדיה חברתית יעיל. הזמן שהשקיעו בקמפיין פגע באיכות תוצר הסיכום - האירוע.


גיוס כספים - בתכנון הראשוני של הפרויקט, אני כללתי דרישה לגייס כסף עבור ארגון על פי בחירתם כאבן דרך של התלמידים לקראת המטרה שלהם לעזור לפתור את הבעיה של סחר באיברים. למרות שאני עדיין מאמינה כי היכולת ליצור פיץ' ולגייס משאבים מהקהילה הם מיומנויות חשובות של המאה ה -21, מטרה זו הפכה ללא ריאלית לאחר שצפיתי בקשיים של התלמידים עם הקמפיין במדיה החברתית.


האירוע - בתוכנית הראשונית שלי המטרה הייתה לארח אירוע ערב לקהילה המורחבת, כדי שתהיה לו השפעה מרחיקת לכת ככל האפשר. בשל איכות העבודה הנמוכה של התלמידים בשלב המדיה החברתית, האירוע לא זכה לקידום מספק. זה גרם לנו לחשוב מחדש על קהל היעד שלנו. בסופו של דבר אנחנו החלטנו על התלמידים (ובהרחבה הוריהם) כקהל היעד שלנו. אני חושבת שבעתיד הייתי שואפת לקיים אירוע ציבורי, שכן הוא משמש קהל יותר אותנטי בתפיסת התלמידים.


כדי למנוע את הבעיה של מאמצי הקמפיין הכושלים, הייתי מפעילה את פרוטוקול השרט והכוונון מוקדם יותר בפרויקט, מכיוון שהם הוכיחו את עצמם כמאוד יעילים במיקוד התלמידים על התוצאות הרצויות.


השנה, אני מתכננת להוביל את הפרוייקט בנוסח חדש, עבור תלמידי כיתות ט'-י' בתיכון משלב שאני מלמדת בו באיזור ירושלים.


האם יש לך פרוייקט שהובלת שהיית רוצה לשתף? אנא צור/צרי קשר ואשמח לארח אותך פה בבלוג!

75 צפיות

©2018 by L'Chaim Foods. Proudly created with Wix.com