©2018 by L'Chaim Foods. Proudly created with Wix.com

  • רחלי שנדרובסקי

סדרת פרוייקטים מוצלחים: פרוייקט #1: ים תיכון חדש

עודכן ב: 30 יול 2019



מפה תלת מימדית של מדינת "דריא", באגן הים התיכון

אנסה לסכם פרויקט מקסים המשלב בין מיומנויות שפתיות, גאוגרפיה וערכים, תוך כדי הדגמת השלבים והעקרונות של PBL מיטבי. תוכלו להסתייע בחומרים המצורפים ולקבל השראה לפרויקט הבא שלכם!


כשאני והמקבילה שלי, ספיר, ישבנו לתכנן פרוייקט שכבתי ראשון לכיתה ה', הרגשתי שיש לי את הרעיון והוא על קצה הלשון. ידעתי שהפרוייקט צריך להתמקד סביב מיומנויות שפתיות מהסיבה הפשוטה שמבחינת המערכת- שם יש לי את הכי הרבה השעות השבועיות. חשבנו תחילה על מנהיגות, מפני שידענו שמתקרב חודש חשוון ואיתו יום הזיכרון לרצח רבין המביא איתו ים של פעילויות, טקסטים ודיונים על דמותו של רבין בפרט ובכלל על תכונותיו של מנהיג. בספר השפה בו השתמשנו, הוקדש לנושא של מנהיגות, מלכות ורצח רבין לא פחות משני פרקים גדולים.

מתוך הספר מילה טובה מאוד-חלק 1

פרק על מנהיגות בספר "מילה טובה מאד 1" לכיתה ה

משם התחלתי לחשוב על עוד חיבורים כמו כ"ט בנובמבר ועל הסטוריית הקמת המדינה. התחילו להירקם במוחי רעיונות על מנהיגות, מדינות וסוגי שלטונות. אני וספיר התחלנו להתלהב על רעיון של פרוייקט "מנהיגות אידיאלית" בו נלמד מדמויות הסטוריות על דרך הנהגותם וכן נלמד גם על דרכי שלטון הקיימים בעולם ובהסטוריה: דמוקרטיה, מונרכיה, דיקטטורה וכו' ולבסוף הילדים יצטרכו לטעון מהי השיטה הטובה ביותר ואולי אף להציע שיטה חדשה. היתרון: פרוייקט יצירתי, חשיבה מחוץ לקופסא, נוגע בנושאים ממעגל השנה ואף דורש כתיבה טיעונית- חלק משמעותי מתוכנית הלימודים של כיתה ה'. החיסרון: שיטות שלטון אינן קשורות בעליל לתוכנית הלימודים בכיתה ה'. החקר והלימוד שלהן יקח זמן יקר שאין לנו ועלול אף להוות נושא מאתגר מדי עבור חלק מהתלמידים.


בינתיים, התחלתי ללמוד עם הילדים על "תכונות המנהיג". היה לנו דיון על תכונות אידיאליות של מנהיג והם הכינו כתרים עם תכונות של מנהיג אידיאלי. מה שהיה חסר זה התחום הגאוגרפי, שהיה לי מאוד חשוב שיכלל בפרוייקט.


בקבוצות הפרוייקט, התלמידים כתבו תכונות של מנהיג

אני לא זוכרת מתי ואיך זה קרה, אך באיזשהו שלב הגיע ההבזק של הפרוייקט והשאלה הפוריה: "כיצד ניצור מדינה אידיאלית באגן הים התיכון?". החלטנו לנצל את מיומנות השפה של כתיבת טיעון לטובת חלק משמעותי בפרוייקט: על הילדים לכתוב מכתב משכנע לאו"ם המנמק מדוע על האו"ם לקבל את המדינה שלהם כמדינה חדשה באגן הים התיכון (ההשראה לרעיון: הצבעת האו"ם על הקמת מדינת היהודים בכ"ט בנובמבר).

מהצד הגיאוגרפי, על הילדים לנמק במכתב את הנימוקים הגיאוגרפים לבחירת השטח המדיני מבחינת אקלים, נוף, משאבי טבע ויכולת פיתוח.

להלן המטרות הלימודיות שלנו (בקצרה. את כלל המטרות הלימודיות ויישומן במערכי שיעור תוכלו למצוא בטבלת תיכון הפרוייקט):


מטרות לימודיות כפי שהופיעו בחוברת יום תוצרים

ליקטתי כאן תמונות והסברים של תהליך הלמידה, עם דגש על אלמנטים של PBL מיטבי. כל אלמנט מודגש, כאשר הפירוט של איך שלב זה התבטא בפרוייקט "ים תיכון חדש" נכתב מתחת לתיאור הכללי.


1. אירוע מקדים- המורה חושף את התלמיד לנושא הנלמד בצורה שמגרה אותו לשאול שאלות


על מנת לעורר את התלמידים לחשיבה, החלטתי לחשוף אותם לתוכנית אוגנדה של הרצל ולערוך איתם דיון על מה היה קורה אילו הקונגרס הציוני היה מקבל את הצעתו של הרצל. התלמידים צפו בסרטון הבא:


אחרי שצפינו בחלקים מהסרטון (עד דקה 2 ואח"כ החל מדקה 10:00) התלמידים הסתכלו על מפה של אוגנדה ודנו בשאלה: כיצד הייתה נראית המדינה שלנו אילו הוקמה באוגנדה? (הם ענו: חמה מאוד, היינו עניים, ולא היינו משחקים פורטנייט...) ומהי בכלל מדינה אידיאלית? זו הייתה הפעם הראשונה שהתלמידים שמעו על תוכנית אוגנדה, והיה מעניין לראות את הגלגלים זזים כשהם חשבו: מה היה עולה בגורלינו אילו ישראל הייתה במיקום גאוגרפי שונה לגמרי?

לאחר מכן דנו בשאלה: מה גורם למדינה להיות אידיאלית? התלמידים יצרו רשימה ומיינו את הרשימה לתחומים: תרבות--כלכלה--סוג הממשל--צפיפות אוכלוסין ועוד.


2. שאלה פוריה- המורה מעלה את השאלה שתניעה את הלימוד ביחידה. השאלה היא פתוחה, מעוררת עניין, מתאימה לשפה ולרמה ההתפתחותית של התלמידים, ושאלה שאי אפשר לענות עליה בקלות.


כאמור, לקח לי הרבה זמן להגיע לניסוח הסופי של השאלה, אך זו השאלה שלבסוף הצגתי לתלמידים: "כיצד ניצור מדינה אידיאלית באגן הים התיכון?". השתמשתי בכוונה במילה "ניצור" מפני שהיא רומזת לתוצר: יצירת מפה פיזית, וגם רומזת לדרישות התוכן שיהיה על התלמידים ללמוד: הקטנת או הגדלת מפה בקנה מידה, מקרא מפה, סימון אזורים לפי אקלים וכו'. כמובן שהתלמידים לא ידעו מראש שאלו הדברים שיהיו צריכים ללמוד על מנת להצליח במשימה. הם גילו את זה טיפין טיפין, תוך כדי חקר ממושך. כאן טמונה החוכמה של שילוב מיומנויות מתוך תוכנית הלימודים בפרוייקט בצורה מתוחכמת ומדוייקת!

השתמשתי במילה "אידיאלית" כי לפי דעתי היא מזמנת חשיבה ביקורתית ויצירתיות. כאן נכנסים גם הביטוי העצמי והבחירה של הילדים: הם אלו שצריכים לבחור את מיקום המדינה, דרך השלטון בה והאלמנטים שיהיו בה ולטעון מדוע היא אידיאלית! שימו לב למאזן העדין בין מתן בחירה לבין הגבלות: אומנם התלמידים היו יכולים לבחור כל מקום באגן הים התיכון, אך לא מחוצה לה (מפני שתוכנית הלימודים בגיאוגרפיה קבעה שזהו האזור שנלמד עליו בכיתה ה').

שימו לב גם להבדל בין המילים "כיצד ניצור מדינה אידיאלית (באגן הים התיכון)" לבין "איזו מדינה היא אידיאלית (באגן הים התיכון)". שתי השאלות דורשות חשיבה ביקורתית והפעלת שיקול דעת, אך השאלה השנייה לא דורשת יצירה. בתרשים של הטוקסונומיה של בלום המעודכנת, השאלה השניה מגיעה לרמה של אנליזה, אך לא לרמה של יצירה שהיא הרמה הכי גבוהה של למידה.


3. חקר פעיל- התלמידים מתחילים לאסוף מידע שיעזור להם לענות על השאלה. החקר נעשה במגוון דרכים הכוללים: למידה עצמאית, חברותות, לימוד עמיתים בקבוצות שיעור הפוך (flipped classroom) ושיעורים פרונטליים של המורה.


א. רשימת "צריך לדעת"- בתחילת החקר, מיד אחרי שאילת השאלה הפוריה, חשוב לערוך יחד עם התלמידים רשימת "צריך לדעת". לצערי, לא מצאתי תיעוד של רשימת השאלות שיצרנו בפרוייקט הזה, אך תוכלו לקרוא (באנגלית) על החשיבות של שלב זה בכתבה הזו.


ב. ניהול משימות הפרוייקט- להלן אני מתארת את חלק משלבי החקר של הפרוייקט ועזרים שהשתמשתי בהם על מנת לקדם את הלמידה של התלמידים ואת המשכיות החקר בפרוייקט.

בתחילת הפרוייקט חשוב מאוד שלילדים תהיה "מפת דרך" של המטרות הלימודיות, רמת התוצרים המצופה, ותאריכי הגשה של משימות ביניים. למסמך כזה קוראים "מדריך למידה לתלמיד" והוא מהווה סמן דרך ובקרה לעבודה שלהם במהלך הפרוייקט. הנה המסמך שהתלמידים שלי קיבלו ותמונה של מסמך שהתלמיד ממלא (במסמך שלי הוספתי גם רפלקציה שהתלמידים ממלאים באמצע הפרוייקט):



עוד דרך לעזור לתלמידים לנהל את החקר ואת העבודה העצמאית שלהם היא ע"י צ'קליסט. מדי כמה שבועות עצרנו ויצרנו יחד צ'קליסט לדברים שנשארו לנו לעשות:


תמונה של הלוח שלי כשבוע לפני יום תוצרים

ג. מודלינג- מודלינג הוא עקרון חשוב בכל תהליך הוראה, ובמיוחד ב- PBL כאשר יש כל כך הרבה אלמנטים חדשים עבור התלמידים. חשוב שהמורה תתנסה בעצמה במשימות שהיא מטילה על התלמידים. באחד מהערבים שלי בבית, הפשלתי שרוולים וישבתי להכין מפה פיזית בעצמי. בחרתי ליצור מפה של ארץ ישראל כדי שהתלמידים יבינו איך המפה נעשית בלי ש "אגנוב" לאחת הקבוצות את האזור הגיאוגרפי שבחרה להקים בו את מדינתה:



הבאתי את התמונה המשורטטת שלי לכיתה וביקשתי מהתלמידים משוב עליה. הם הסבירו לי מה עדין חסר במפה שלי (צבעים של אקלים, ערי בירה, גובה....) ופירגנו לי מאוד על השרטוט המאוד מדויק שלי :)

הראתי להם את הסרטון הבא, שבדקות הראשונות מראה כיצד ניתן לצייר בצורה מדוייקת ע"י חלוקת הדף למשבצות:


המטרה שלי בהקרנת הסרטון הייתה גם לעודד אותם לצייר את המפה ולהראות להם שכל אחד יכול להיות צייר כפי שטוען סטפן דונייר, אך גם להראות להם שהמיומנות הגאוגרפית של יצירת מפה בקנה מידה קיימת גם בעוד תחומים בחיים- כמו אומנות.

בהמשך פעלתי לפי ההוראות של התלמידים בסיום המפה שלי, בעזרת אחד התלמידים המצטיינים ששמח על ההזדמנות לעזור לי להדגים לכיתה מה הוא עשה:


תלמיד עוזר לי בסיום המפה לדוגמא

ד. פיגומים- כחלק מהמכתב לאו"ם, רציתי שהתלמידים יכתבו על אלו ערכים תהיה מושתתת מדינתם. כדי לעזור לתלמידים להגיע לרשימת ערכים שחשבו עליה ויוכלו להסביר אותה, הכנתי שיעור על מגילת העצמאות שמתוכה זיקקנו ערכים ואז הכנו לעצמינו רשימה. לאחר שהתלמידים הכינו רשימה בעצמם, הכנו רשימה כיתתית על הלוח ובסוף הילדים היו צריכים "להצביע" על מספר ערכים שחשובים להם.




כשהגיע הזמן לכתוב טיוטה ראשונית של המכתב, נתתי לתלמידים מסגרת כתיבה ראשונית בה יוכלו להכניס את המידע שלהם. לאחר הטיוטה הראשונה הם קיבלו משוב והעמיקו והרחיבו את הכתיבה:


"שבלונה" ראשונית לכתיבת המכתב

ה. למידה בשיטת ג'יגסו- על מנת לוודא שהתלמידים יגיעו לכל המטרות הלימודיות, ביקשתי מהם להתחלק לתפקידים כאשר כל ילד מכונה "שר". היו לנו שרי תיירות, חקלאות, כלכלה וביטחון. כך דאגתי לכך שבכתיבת המכתב שלהם לאו"ם, כל שר ידאג להכניס טיעונים שקשור לתחום שלו: שיקולים של ביטחון בהקשר לגבולות, משאבי טבע שיספקו כלכלה טובה למדינה, אתרי תיירות וכו'. בגלל שהתלמידים כתבו יחד את המכתב, זה חייב אותם לחלוק את המידע שלמדו כל אחד בתחומו עם שאר ילדי הקבוצה.


ו. מתן בחירה וביטוי אישי- חשוב לתת לתלמידים מרחב בתוך מסגרת הפרוייקט להפליג למחוזות שלהם ולחקור תחומים שמעניינים אותם. זוכרים את הויתור שלי על דרכי ממשל שונים כחלק מהפרוייקט? אחד התלמידים הגיע לזה לבד. הוא חקר לבד בבית ובהשראת ההורים שלו הכין מצגת להסביר לכיתה!


מציג את החקר שלו על תנועות ה"איזם" וסוגי ממשל

4. טיוטות מרובות- התלמידים מתחילים לעבד את החומר ולגבש רעיון העונה על השאלה הפוריה.


להלן תמונות של תלמידים עובדים על המפות שלהם. הם היו קצת מתוסכלים ומופתעים ממספר הטיוטות שלקח להם עד שקיבלו את התוצר שרצו. היו לי כמה שיחות מאוד משמעותיות עם תלמידים "פרקציוניסטים" שאולי במתמטיקה רגילים לקבל תוצאות בפעם הראשונה, ופתאום בציור נתקלו בפעם הראשונה ב "כישלון". בסוף דווקא אחד מהתלמידים האלה, שהיה לו קשה בהתחלה והיה מתוסכל, השיג תוצאה מאוד יפה בטיוטה השלישית שלו עד כדי כך שביקשתי ממנו להסביר את התהליך לילדים בכיתה השנייה שעוד לא הגיעו לשלב זה בפרויקט. הוא היה המועמד הטוב ביותר להסבר התהליך- דווקא מפני שהתקשה בהתחלה, הוא היה מסוגל לנסח היטב את השלבים המדויקים שיובילו להצלחה.





5. רפלקציה ומשוב- התלמידים מעמידים את הפתרונות שלהם במבחן ונותנים אחד לשני משוב על עבודתם.

כתיבת רפלקציה


נותנים אחד לשני משוב עמיתים על התוצר

6. תוצר פומבי- תוצרי הלמידה מוצגים באופן שהתלמיד יכול לקבל עליהם משוב אותנטי מקהל מגוון: הורים, תלמידים אחרים, אנשי מקצוע, וכו'.

במקרה שלנו התקיים יום תוצרים בית ספרי כך שהייתה לתלמידים הזדמנות להציג את התוצרים שלהם להורים ולחברים. התוצר הסופי היה קאפה ובה: המפה, המכתב לאו"ם, ת.ז של המדינה, דגל ועוד כמה פריטים שהילדים בחרו.







147 צפיות